החלטה בתיק בש"פ 8095/05

           בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ש' דברת) מיום 18.8.05, אשר הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

           נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, ניסיון לשוד, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו וכניסה לישראל שלא כדין. על פי עובדות כתב האישום, נסע העורר, יחד עם אחר, במונית, מבאר שבע לכיוון רהט. בהגיעם לכניסה לרהט דרשו השניים מנהג המונית (להלן: המתלונן) לעצור את המונית. לאחר שהבחין המתלונן כי במקום לצאת מן המונית עבר העורר לצד שמאל של הספסל, תוך הכנסת את ידו לתוך מכנסיו, התעורר חשדו, ועל כן נמלט אל מעבר לכביש והסתתר מאחורי תלולית עפר. מכאן החלו האירועים להסתבך, העורר והאחר ניסו להתניע את המונית, אך ללא הצלחה, ולכן החלו לחפש את המתלונן. בשל חששו מהשניים, החל המתלונן להימלט בריצה מהמקום, כשהוא מועד ונופל תוך כדי מנוסתו. לבסוף, השיגו אותו העורר והאחר, הפילו אותו ודרשו ממנו לחזור למונית ולהניעה. המתלונן לא הצליח להניע את המונית, ובתגובה איים עליו העורר כי יהרגו. לאחר שהצליח המתלונן להניע את המונית, התפתח מאבק בינו לבין העורר, במהלכו פצע העורר בסכין את לחיו. המתלונן יצא מן המונית והחל במנוסה, אולם גם הפעם השיגוהו העורר והאחר, הפילו אותו ארצה, בעטו בו וגרמו לו לחבלות רבות ולשבר ביד ימינו. המאבק נפסק רק לאחר התערבותם של שלושה תושבי רהט אשר הגיעו למקום וביצעו מעצר אזרחי של העורר והאחר, אם כי האחר הצליח לבסוף להימלט. שוטרים שהוזעקו למקום עצרו את העורר, אולם הוא התנגד למעצרו ופצע את אחד השוטרים בידו.  

           עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בבקשתה טענה המדינה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר וכן כי נשקפת ממנו מסוכנות רבה, הנלמדת מאופי העבירות המיוחסות לו, מנכונותו לתקוף שוטרים בעת מילוי תפקידם, וכן מחזקת המסוכנות הקבועה בחוק. עוד נטען, כי קיים חשש משיבוש הליכי משפט באם ישוחרר העורר, נוכח העובדה שהעורר הנו תושב חברון, אשר נכנס לישראל שלא כדין. ביום 18.8.05, לאחר קבלת חוות דעת פסיכיאטרית ותסקיר מעצר בענייו של העורר, החליט בית המשפט המחוזי בבאר שבע לעצור את העורר עד לתום ההליכים במשפטו. בהחלטתו קבע בית המשפט כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות לעורר, וכי מעשים אלה מקימים, מטבעם, עילה למעצר. בית המשפט ציין כי שירות המבחן המליץ על שחרור העורר לחלופה בבית אחיו בחברון, עקב מחלת הנפש בה, ככל הנראה, הוא לוקה. עם זאת, דחה בית המשפט את החלופה המוצעת, היות שסבר כי העורר הוכיח בהתנהגותו כי אין ניתן ליתן בו אמון, ועל כן לא יוכל הערב המוצע לנטרל את מסוכנותו. נוכח האמור לעיל, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

           על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. לטענת בא-כוח העורר, קיים כרסום בראיות, נוכח טענת העורר כי המתלונן הוא שתקף תחילה וכן כי כלל לא היה בכוונתו לשדוד את המתלונן. עוד טען, כי היה על בית המשפט המחוזי לאמץ את המלצת שירות המבחן, אשר מצאה כי הערב המוצע, אחיו של העורר, הנו דמות סמכותית ואחראית, אשר יש בכוחו לדאוג לצרכיו הרפואיים של העורר ולשמור על תנאי מעצר הבית שייקבעו. מנגד, טען בא-כוח המדינה בדיון לפניי, כי הבעיה העיקרית הנה העדר חלופה מתאימה. לטענתו, מעשיו החמורים של העורר מעידים על מסוכנותו הרבה. במצב דברים זה, לא ניתן, לטענתו, לשחרר את העורר לחלופת מעצר בחברון, בה יקשה על הרשויות לפקח על קיום תנאי השחרור. כמו כן, טען, כי עד כה התגורר העורר בבית אחיו, ואולם הלה לא פיקח כנדרש על נטילת התרופות על ידי העורר.   

           לאחר שעיינתי בערר ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל בחלקו. מדובר, אמנם, במקרה חמור של אלימות נגד נהג מונית, והשתלשלות העניינים אכן הייתה חמורה, ולפיכך בהעדר חלופה מתאימה לא ניתן יהיה לשחרר את העורר לחלופת מעצר. עם זאת, העורר הוא אדם הלוקה בנפשו וסובל ממחלת הסכיזופרניה, ממנה סובלים עוד מבני משפחתו. שירות המבחן התרשם מדאגתו הכנה של אחיו, המוכן לערוב לעורר, וסבור כי יש בכוחו לדאוג לצרכיו הרפואיים של העורר ולשמור על תנאי מעצר הבית שייקבעו. בהתאם להתרשמותו זו, ונוכח מצבו הרפואי של העורר, המליץ שירות המבחן כי העורר ישוחרר למעצר בית מלא בבית אחיו. לפיכך, סברתי כי בטרם פסילת החלופה אשר הומלצה על ידי שירות המבחן, על הערב לבוא לפני בית המשפט המחוזי, על מנת שיוכל זה להתרשם בעצמו מטיב החלופה המוצעת, ומיכולתו של הערב לפקח על העורר, להקפיד על נטילת התרופות על ידו, ולקיים את תנאי השחרור במלואם. יודגש, כי אין בדברים אלה כדי להביע עמדה כי אכן החלופה מתאימה. שאלה זו תוכל להבחן רק באמצעות התרשמותו הישירה של בית המשפט המחוזי מהערב ומיכולותיו, ובחינתה מחדש של המלצת שירות המבחן בהתאם.

           אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי לבחינת החלופה המוצעת, כאמור לעיל.

           ניתנה היום, ח' באלול התשס"ה (12.9.2005).

                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: